תחלואות נלוות

נוסף על התסמינים הבסיסיים המאפיינים את התסמונות, רבים מהמאובחנים עלולים לסבול מתחלואות נלוות. חלקן מתבטאות כתסמינים מבודדים וחלקן מהוות תסמונות בפני עצמן, הקשורות לתסמונות אהלרס דנלוס והפרעות גמישות יתר.

התחלואות הנלוות עשויות להשפיע משמעותית על הבריאות והתפקוד ולדרוש טיפול נפרד, תרופתי או אחר. אולם על אף שכיחותן בקרב מאובחני hEDS/HSD (במיוחד דיסאוטונומיה מסוג PoTS ותסמונת MCAS), הן אינן כלולות בקריטריוני האבחנה. בנוסף, רופאים, מטפלים והחולים עצמם לרוב לא מקשרים בין התסמינים לבין גמישות היתר והפגם ברקמת החיבור, מה שמביא לעיכוב באבחנה והיעדר טיפול. לכן, חשוב להביא לידיעת הרופא המטפל את כלל התסמינים ואת הקשר שלהם ל-hEDS/HSD (שבחלקם מגובה מחקרית) על מנת שיפנה לבדיקות ולטיפולים הדרושים.

התחלואות הנלוות כוללות:

דיסאוטונומיה.

בעיות הנוגעות לתאי מאסט (MCAS ועוד).

תשישות כרונית.

בעיות במערכת השתן.

פגיעות נוירולוגיות ובעיות בעמוד השדרה (מיגרנות, חוסר יציבות צווארית, מלפורמציה על שם כיארי, ועוד).

בעיות במפרק הלסת.

בעיות מעיים (תסמונת המעי הרגיז ועוד).

בעיות במערכת השלד (אוסטיאופורוזיס ועוד).

התמודדויות נפשיות ורגשיות.

האתר אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. השימוש במידע הכתוב בו הינו על אחריות הגולשים/ות בלבד, לקבלת טיפול יש לפנות לגורמים המטפלים

© כל הזכויות שמורות לארגון אגם.